פלילים

 

פלילים

פתיחת הליך פלילי נגד אדם מהווה במקרים רבים טראומה קשה, הן לאדם והן למשפחתו. חייו לפני הטלפון לזימונו למשטרה או טרם הגעת השוטרים לעצרו משתנים מבלי היכר, אם לתמיד ואם לתקופה ממושכת. אדם שאין דרכו בפלילים מוצא עצמו בשדה זר לחלוטין כאשר הוא נדרש להתמודד מול המשטרה. דווקא אז, במצב הקשה והלא ברור הזה עליו לגייס את מלוא כוחותיו על מנת לפעול בשיקול דעת ובקור רוח. כל פעולה וכל אמירה שלו יכולה להשליך על המשך חייו. משכך, המפגש הראשון עם המשטרה דורש לעצור ולפני כל פעולה או אמירה לדרוש היוועצות עם עורך דין מנוסה בפלילים.

סיפורים מהפלילי:

 

פרשת שוחד במשרד הרישוי 

לבית המשפט הוגש כתב אישום כנגד 25 נאשמים בגין פרשת שוחד במשרד הרישוי. בין הנאשמים היו בוחנים, מורי נהיגה ותלמידי נהיגה שנבחנו בתיאוריה ובטסט מעשי.התנהלו כ 40 ישיבות בבית המשפט ונחקרו עשרות עדים.במהלך המשפט חלק קטן מהנאשמים הגיע לעיסקאות טיעון לאחר ההוכחות והסיכומים הורשעו כל הנאשמים למעט אדם אחד אשר זוכה על ידי בית המשפט.

המזוכה יוצג על ידי עו"ד דורון מורל.

 

 

 

"אגרוף או משקוף"
לילה אחד פשטו בלשים ביישוב במרכז הארץ על ביתו של מי שנחשד בסחר בסמים. בסמוך לבית חנה רכב ובו שני צעירים בגיל צבא. הבלשים ניגשו לשני הצעירים על מנת לברר מעשיהם במקום בשעה מאוחרת כזו. גירסת הצעירים, מוזרה כשלעצמה, היתה שבאו לאסוף בשליחותו של אחר כלב מאותו חשוד בסחר.
במהלך התישאול התנהג אחד הצעירים באופן מעורר חשד ואחד הבלשים דרש ממנו להכנס לניידת. הצעיר התנגד לבלש ובמהלך הנסיון להכנסתו לניידת נפגע מעל עינו. הצעיר שוחרר והתלונן בפני המחלקה לחקירות שוטרים כי הבלש הפעיל כלפיו אלימות וכי בטש בפניו באגרופיו.
נגד הבלש שהושעה בעקבות כך הוגש כתב אישום בבית המשפט המייחס לו אלימות כלפי אותו צעיר. כל עתידו של הבלש, הן במשטרה והן מחוצה לה, הועמד בסימן שאלה.
הבלש טען כי המכה בפניו של הצעיר נבעה מפגיעת משקוף דלת הניידת בעת שהופעל כח סביר בגין התנגדותו של המתלונן להכנסתו לרכב.
הראיה החפצית שעמדה בפני בית המשפט היתה סדרת תמונות שבה נראו פניו של הצעיר המתלונן עם חבלה באיזור העין. תמונות אותן צילם חברו בסמוך לאירוע. לאחר דיונים מספר בהם בית המשפט ניסה להביא את התביעה וההגנה לכדי עיסקת טיעון, כאשר לכל אורך הדרך הבלש טען לחפותו, נקבע התיק לשמיעת ראיות בפני שופט.
במהלך שמיעת הראיות וחקירת המתלונן וחברו, עלתה תמונה של הגזמה ושל סתירות בגרסאותיהם. יותר מכך, הסניגור נטל את התמונות ואת תיאור האירוע והעבירם לידי מומחה לרפואה משפטית. זאת, על מנת לברר אם הפגיעה הינה תוצאה של פגיעת אגרוף או משקוף.
תשובת המומחית לרפואה משפטית היתה שלא ניתן, על סמך הראיות הקיימות, לקבוע את מנגנון ומקור הפגיעה.
זה הספיק להגנה, יחד עם תוצאות חקירת העדים, להביא בפני בית המשפט את הספק במיוחס לבלש. בסופו של יום זוכה הבלש ויכול היה להמשיך את חייו.

הצלם בגן הילדים:
צלם לא צעיר, שהיה מוזמן לפרקים לגני ילדים על מנת לצלם פורטרטים ותמונות קבוצתיות של הפעוטים והפעוטות נקלע לצרה. בוקר אחד, כשהגיע על פי הזמנה לגן ילדים, קפצו עליו מספר ילדים. אחד מהם נגע באזור הקדמי של מכנסי הצלם. הלה נזף בילד והסיט את ידו.
מכאן התגלגל כדור שלג בו הורי הילד התלוננו במשטרה על מעשה מגונה מצד הצלם. לעזרתם גייסו את עוזרת הגננת שטענה כי היתה עדת ראיה.
הוגש כתב אישום נגד הצלם על מעשה מגונה בקטין, עבירה חמורה וקשה. קל לשער את תחושתו לכתם שכזה, שלא לדבר על גדיעת מקור פרנסתו. מעבר לתמיהות ולסתירות שהתגלו בראיות, הראיה המרכזית והמכרעת היתה עדות הראיה של עוזרת הגננת.
לאחר בדיקה וחקירה מטעם ההגנה, הוברר כי באותה עת שהתרחש האירוע ישבה עוזרת הגננת בחצר בעוד שהאירוע אירע ליד דלת הגן. הוברר כי אין כלל זווית ראיה בין מקום מושבה של העדה באותה עת לבין מקום האירוע. במלים אחרות: לא יכולה היתה לראות דבר ממה שתיארה. התיק נסגר והצלם הלך לדרכו.

ניהול מלון או בית בושת?
מה קורה לבעל מלונית צנועה, שמן הסתם בין לקוחותיה נמנים זוגות שאינם נשואים זה לזו והבאים לחלוק את "אהבתם הנצחית" במספר שעות בחדר עבש במלון זול (דיי יוז) או נערות עיסוי המקנות מחצית השעה ללקוחות הדורשים מסאג' "מורחב"?
איתרע מזלו של הנ"ל וגרושתו החליטה לחזק את טיעוניה בבית המשפט לענייני משפחה באמצעות שליחת המשטרה למלונית בטענה שהוא מנהל שם בית בושת. גדוד בלשים, תצפיתנים ולקוחות מדומים פשט על המלון.
משפטו הפלילי של בעל המלונית התנהל מתחילתו ועד סופו. בסך עלו והעידו, אחד אחר השני, בלשי משטרה, לקוחות שנתפשו בכף, נותנות שירותים...
עם זאת, לא עלו ראיות המצביעות על ניהול אקטיבי של בעל המלון את נותנות השירותים או חלוקה מיוחדת ברווחיהן.
הסתבר, שאין בהתנהלות בעל המלון שוני מהתנהלות של בעלים או מנהלים במלונות ובתי אירוח אחרים, שהרי חדרים לשעה יש בכל פינה בעיר ומחוצה לה ושירותים כאלה ואחרים נפוצים כשבתי מלון משכירים חדרים בטווחי שעות משתנים. בסופו של יום זוכה בעל המלונית.

הדקל השרוף:
אדם בגילאי החמישים, משולי אנשי העיר, נשא לאשה צעירה. נולדו להם ילדים. גרו בדוחק והתפרנסו במשורה. רבו הימים והאיש הגיע לכלל ייאוש. לא ראה עתיד בהמשך התנהלות חייו, הביט בעיניים קמות על סבלם של אשתו הצעירה וילדיו הפעוטים והחליט לעשות מעשה. אמר לעצמו שאם הוא לפחות ימצא מקום מגורים אחר ופת לחם, יחסך פה אחד דורש מזון מהמשפחה.
והיכן ימצא בעיר מקום כזה שיקבלו? בבית המעצר! וכיצד יגיע לבית המעצר? יעבור עבירה! וכיצד יהיה סמוך ובטוח שהמשטרה תפענח את פשעו ותשים עליו יד? הלך עם חומרי בעירה וסמרטוטים ספוגי דלק לתחנת המשטרה. בפתח התחנה, מטרים ספורים ממקום מושבו של היומנאי, צמח לו עץ דקל לא גבוה. שפך את חומר הבעירה וזרק את הסמרטוטים הספוגים על הדקל והשליך גפרור. העץ הפך למדורה.
יצאו שוטרים בבהילות והחלו לבצע מרדף ברחובות הסמוכים אחר העבריין המצית. אלא מהי, שהמצית כלל לא ברח, הוא המשיך לעמוד מול תחנת המשטרה. השוטרים בבהילותם עקפו אותו בדרכם למרדף. ראה שאין ברירה, ניגש ליומנאי והכריז במפגיע שהוא העבריין המצית, סוף סוף הפשע פוענח.
הובא האיש בפני שופט לשם מעצרו. כל נסיבות ביצוע העבירה ואי הבריחה הצביעו על בעייתיות נפשית לכאורה. מכאן שנשלח להסתכלות בבית החולים הפסיכיאטרי ולחוות דעת הפסיכיאטר המחוזי.
זוכרים מדוע ביקש להעצר?
עתה בילה מספר שבועות בפיז'מה נקייה, שלוש ארוחות ליום, לא כולל קפה ועוגה כפת ערבית, ישן על מיטה נקייה וזכה לאתנחתא ממצוקות חייו. בסיכומו של דבר נשפט לשלושה חודשי מאסר ויום נוסף, שמהם נוכו ימי השהיה בבית החולים בתנאי מעצר.

אנה פנתה האהבה:
גבר במיטב שנותיו, גדל מידות, לבוש מעיל שחור ארוך, עדיי זהב על זרועותיו וצווארו, הועמד לדין בגין הכאת אשתו. בכתב האישום יוחס לו כי שלף אותה מהרכב, גרר אותה על העפר באמצע חורשה, קרע את בגדיה, משך בשערותיה והיכה בה מכות נמרצות. כל זאת, לאחר שתפס את אשתו הסוררת בנסיבות שאינן מותירות מקום רב לדמיון בתוך רכב בחורשה עם אחר.
על פניו נראה כי דרכו של הנ"ל סלולה אל מאחורי הסורגים. ברור גם שהופעתו לא היה בה כדי להקל על התדמית שנוצרה בין כתלי בית המשפט.
ואז חלה תפנית. חקירה נמרצת של ההגנה את האשה המתלוננת העלתה סתירות על גבי סתירות ובעיות קשות באמיתות דבריה. מן הסתם היה בתלונה יותר מבדל נסיון להרחיק את הבעל מהסביבה על מנת שניתן יהיה להמשיך להנות ללא הפרעה.
בסיכומו של יום, במקום הרשעה קשה באלימות הודה הנ"ל בעיסקת טיעון בשבירת הטלפון בבית, כך שאת ארוחת הצהריים בילה בשיפודיה סמוכה ולא באכילת מזון ממשלתי.

הגנב המטפס והגנת השוטרים:
גבר קטן קומה, שעל התפרצויות לדירות פרנסתו, נהג לטפס לדירות ולנצל את מימדי גופו הצנועים על מנת להשתחל לתוכן ולברור לו שלל.
איתרע מזלו ולילה אחד טיפס לדירה בקומה גבוהה. נתלה על המרזב שמעל משקוף החלון ואז אירעה תקלה. רגליו הקצרות לא הגיעו לאדן החלון והוא נשאר תלוי בין שמיים לארץ, כוחותיו החלו אוזלים ומצא עצמו בין חיים ומוות. ואז הגיעה ההצלה. זו באה בדמות שוטרים שהוזעקו למקום, טיפסו לגג ומשכו משם את הפורץ ביש המזל. בכך הצילו את חייו. לאחר מנוחה מסויימת בבית המעצר התנהל משפטו. ממילא לא יכול היה להכחיש את מקום ונסיבות תפיסתו. מה שנותר לו לטעון היא טענת הגנה שאין חולק עליה: מכיוון שהשוטרים הצילו אותו על ידי שתפסו אותו מחוץ לחלון, הרי לא ביצע התפרצות, וממילא לא גנב דבר (ידיו היו תפוסות במרזב). לפיכך זוכה מעבירת ההתפרצות (אך הורשע בנסיון לבצע את העבירה והוחזר לתאו).

פרטי התקשרות

​שם הגדולים 3

 

תל אביב 6806546

טל: 03-5440505
נייד: 054-4777750
פקס: 1533-5440505

מייל- 
morelld@morell-law.com